כולנו מכירים את התחושה והחוויה הזו. הטלפון מצלצל, ממספר לא מוכר, לא מזוהה או בעל מבנה מוזר. אתם עונים, בחשש מסוים, רק כדי לגלות ששוב מצידו השני של הקו מדבר איתכם נציג שיווק טלפוני או אפילו "רובוט" המתקשר ומנסה למכור לכם שירות או מוצר, מעסק שמעולם לא ביקשתם לקבל ממנו הצעה שיווקית.
השיחות האלו הן הרבה יותר משמעותיות וחמורות מסתם עוד תופעה מסחרית מטרידה ומעצבנת. בפועל, אנשים רבים, בעיקר קשישים ועולים חדשים מבוגרים שאינם שולטים היטב בעברית או פשוט אנשים שאינם בקיאים ב"טריקים" העסקיים והטכנולוגיים השונים, נופלים בפח וקונים דברים שהם לא צריכים ושלא ביקשו או במקרה הגרוע מפסידים כספים רבים על הונאות פיננסיות למיניהן.
כמענה לבעיה הזו, לקראת סוף 2022 הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן יצאה בשלל פרסומים לגבי שירות חדש שהמדינה מציעה שנקרא "אל תתקשר אליי", שירות אשר החל לפעול רשמית בתחילת 2023. בצעד זה, מדינת ישראל מנסה ליישר קו עם מדינות מפותחות אחרות שכבר מזמן מפעילות שירות ומאגר שכזה.
אז רגע לפני שאתם נושמים לרווחה אנחנו פה כדי לבדוק לעומק את גודל הבשורה ואת המשמעויות שלה בחיינו. האם הימים בהם קיבלתם אינספור שיחות שיווקיות מטרידות החודרות לפרטיות שלכם הסתיימו? האם המדינה הפעם באמת שמה את הכוח בידיים של האזרחים או שמא, כמו במקרים אחרים, הטכנולוגיה והמשווקים שוב יהיו צעד אחד קדימה לפני הרגולציה? בואו נצלול לעומק הדברים.
מה זה מאגר אל תתקשר אליי?
מהות השירות החדש, היא לאפשר לאזרחים לרשום את מספרי הטלפון שלהם במאגר ייעודי, כדי למנוע ממשווקים למיניהם לבצע שיחות שיווקיות לאותם מספרים מוגדרים. השירות תקף למספרים ניידים ונייחים כאחד.
תיאורטית, לפני שעסק או גוף כלשהו מבצע שיחה שיווקית למספר – מבלי שאותו מספר ביקש פרטנית לקבל הודעות מאותו גורם או שאינו נמצא בתוך עסקה קיימת מול העסק, יהיה עליו לבדוק האם המספר מופיע במאגר, כאשר ניתן יהיה להתקשר רק למספרים שאינם מופיעים במאגר.
יש לציין כי הרישום למאגר הינו אנונימי. קרי, אתם רק רושמים את מספר הטלפון שברצונכם להכניס למאגר למניעת שיחות שיווקיות אך אין חובה לרשום את שמכם בצמוד לאותו מספר טלפון – פרט טכני זה יכול להיות חשוב, במקרה שהמאגר ידלוף ויגיע לידיים הלא נכונות (סיכון משמעותי וחשוב שלא מעט אנשי מקצוע מתריעים מפניו).
הרשמה למאגר וגם פלטפורמה לתלונות על עסקים
במסגרת השירות החדש שהשיקה המדינה ניתן לרשום מספרי טלפון שאתם לא רוצים לקבל אליהם שיחות שיווקיות, אך בנוסף השירות יאפשר גם הגשת תלונות על עסקים שהפרו את ההוראות וכן יצרו קשר עם אזרחים ומספרים הרשומים למאגר.
התלונה על עסקים אינה תביעה, אלא דיווח רשמי למנהלי המאגר, אשר אמורים לפעול למול אותם עסקים להפסקת השיחות השיווקיות הבלתי מורשות ונקיטת צעדים אופרטיביים במקרה הצורך. מהם אותם צעדים ועונשים? לפי הגדרות שירות אל תתקשר אליי, הרשות להגנת הצרכן תוכל לקנוס חברות ועסקים שלא יעמדו בהוראות המאגר בסכום של עד 46,080 ש"ח.
איך נרשמים למאגר אל תתקשר אליי?
הרישום למאגר פשוט ומהיר וכמובן חינמי לגמרי. ניתן להירשם דרך הפורטל הייעודי שהקימה הרשות להגנת הצרכן באתר הממשלתי שלה, כאשר בנוסף אפשר להירשם במוקד טלפוני ואפילו דרך וואטסאפ.
אפשר לרשום את מספר הטלפון שלכם אך בנוסף גם מספרים נוספים, למשל של הורים, סבים וסבתות או ילדים קטנים. יש צורך להיות עם גישה לטלפון שאותו רושמים למאגר לצורך אימות. הרישום המעשי למאגר לוקח עד 15 יום, כאשר אחריהם, תיאורטית, המספרים הרשומים לא אמורים עוד לקבל שיחות שיווקיות לא רצויות. יציאה מהמאגר היא רק על בסיס בקשה ספציפית מטעם בעל המספר או בא כוחו.
הרישום לשירות אל תתקשר אליי קל, מהיר, חינמי ואנונימי. נשמע מעולה ורבים אכן "רצו" להירשם. אבל, האם גם לכם כדאי להצטרף לשירות ולרשום את מספרכם? כאן העניינים הופכים מעט מסובכים וחשוב לקבל את התמונה המלאה לפני שאתם מחליטים.
סיכונים ונקודות למחשבה לגבי מאגר "אל תתקשר אליי"
לצד הכיוון החיובי והחשוב שאליו הולכת המדינה עם השקת מודל למניעת שיחות שיווקיות מאנשים שלא רוצים לקבלן, הועלו גם לא מעט חששות ונקודות למחשבה לגבי המאגר ואופן ניהולו. אלו כמה דוגמאות מובילות:
- גורמי מקצוע מתחומי מערכות המידע והגנת הסייבר טענו שהמאגר לא מנוהל בצורה מיטבית וכי סיכוי סביר מאוד שפרטיו ידלפו החוצה, מה שישיג בדיוק מטרה הפוכה ממניעת שיחות שיווק. כי עסקים רבים ישמחו לקנות מאגר מפורט ומוגדר של מספרים פעילים!
- בפועל, לא מעט גורמים וגופים מוחרגים מהתקנות החדשות של שירות "אל תתקשר אליי" ועדיין יוכלו לבצע שיחות גם למספרים רשומים למאגר. אלו כוללים בנקים, חברות ביטוח, ארגוני צדקה, פוליטיקאים ובתי השקעות. מה שמיד הופך את השירות למוגבל יותר ביעילותו מבחינת האזרח.
- השירות החדש כלל לא מתייחס להודעות SMS שיווקיות, עוד תופעה מטרידה ומאוד רחבת היקף בישראל, וכך מי שנרשם למאגר ממשיך בפועל לקבל המוני הודעות טקסט עם הצעות שיווקיות שמעולם לא ביקש.
ארה"ב כמה צעדים לפנינו
כמו במקרים רבים אחרים לאורך ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, גם כאן ארה"ב ומדינות אחרות נמצאות הרבה לפנינו ואנחנו, כרגיל, פועלים ב"דיליי" מסוים. בדומה למחיקון של שנות ה-70 שמנע מהציבור לראות שידורי טלוויזיה צבעוניים וניסה לכבול אותם לשחור-לבן המיושן והנפוץ – בעוד שהעולם כבר מזמן התקדם וראה שידורים בצבע – יש מאפיינים דומים גם לגבי שירות "אל תתקשר אליי".
כך למשל, בארה"ב קיים כבר שנים חוק מאגר אל תתקשרו אליי והוא נאכף ביתר חומרה ועם רמת אבטחת מידע גבוהה יותר. כאשר בנוסף כיום מדינות שונות בארה"ב מוסיפות הגנה ציבורית נוספת מפני שיחות אוטומטיות ע"י תוכנות "רובוטים מתקשרים" (Robocalls), שיחות שהם במקרים רבים ספאם או ניסיונות הונאה. איסור אמריקאי זה על שיחות אוטומטיות דרך רובוטים, יאסור גם שימוש במספרים מזויפים ויאפשר הגשת תביעות משפטיות כנגד מפרי האיסור.
באופן דומה פועלות כבר כמה וכמה מדינות בעולם, כשבישראל לא ברורה יעילות השירות, רמת האבטחה שלו ועד כמה הציבור באמת ירגיש בשינוי. אז האם אנחנו אכן על סף מהפיכה? במצב הנוכחי נראה שהבשורה לא כזו גדולה, בעיות האבטחה, החרגות של גופים ויחידים וערוץ הסמסים שעדיין פתוח בעצם מרוקנים את החוק מתוכן וההטרדות ימשיכו. בכדי שהציבור יוכל ליהנות מהחוק החדש חייבים לבצע מספר שינויים משמעותיים, בתקווה שיהיה מישהו בעל אומץ בכדי לקדם את זה.
אז מה בעלי עסקים יכולים לעשות ?
אנשי שיווק טובים טוענים שבניגוד למה שנראה במבט ראשון החוק החדש דווקא יכול להועיל לחיזוק הקשר עם הלקוחות ולעשות רק טוב.
חשוב לזכור שככלות הכל, המטרה של כל אסטרטגיית שיווק היא ליצור קשרים מתמשכים ובטוחים עם לקוחות פוטנציאליים. עם זאת, לחלק מהאסטרטגיות יכולות להיות השלכות שליליות, כמו שיחות טלפון לא רצויות שעלולות לפגוע במוניטין של הארגון. העובדה שמספר הולך וגדל של אנשים מנויים על "אל תתקשר אלי" היא אינדיקציה ברורה לבעיה זו.
לעומת זאת, טקטיקות שיווק מוצלחות כיום נותנות עדיפות להעדפות הצרכנים ונמנעות מיצירת הצעות מכירות פולשניות ולא אישיות. מסרים שיווקיים מותאמים אישית שמזהים ומעריכים את הצרכים והדרישות של צרכנים בודדים נוטים יותר להיות יעילים בנוף השיווק הדיגיטלי הנוכחי. לכן, הטמעת טקטיקות שיווק מבוססות הרשאות שמעדיפות את הסכמת הצרכנים ואמונם יכולה לעזור לעסקים לייצר מסרים מותאמים ואפקטיביים שבונים קשרים ארוכי טווח עם קהלי היעד שלהם.
העיקרון של שיווק מורשה, שטבע מומחה השיווק הבינלאומי סת' גודין מציע שעסקים יכולים לקדם בהצלחה את המוצרים או השירותים שלהם על ידי בניית קשרים עם לקוחות פוטנציאליים שמחפשים אותם באופן פעיל באינטרנט. במובן זה, משווקים לא צריכים לרדוף אחרי לקוחות פוטנציאליים שלא נתנו את הסכמתם. במקום זאת, הם יכולים לעסוק בגישה שיווקית המבוססת על כבוד ואמון, המאפשרת להם להפיק מסרים אישיים, לגייס לקוחות פוטנציאליים בשלים לרכישה ולנהל עסקים שמתעדפים את צרכי הצרכן.
ולכן, בעוד שמסד הנתונים של 'אל תתקשר אלי' עשוי להיתפס כאתגר עבור חלק מהמשווקים, הוא יותר נכון המסמר האחרון בארון המתים עבור סוגי אסטרטגיות שיווק שנחשבו מזמן כפולשניות ומיושנות. אימוץ טקטיקות שיווק מבוססות הרשאות המבוססות על אמון וכבוד יכול להוביל ליצירת מסרים מוצלחים, מותאמים אישית, הבונים קשרים ארוכי טווח עם צרכנים.